עדן שירותי גביה וכוח אדם בע"מ נ' מועצה מקומית ראמה

פסק דין

1.תביעה כספית ע"ס של 236,611 ₪ שהגישה התובעת לתשלום כספים המגיעים לה, לטענתה, בגין הליכים ופעולות גבייה שסופקו לנתבעת, בקשר עם חובות ארנונה ומים של תושביה.

2.התובעת סיפקה את השירותים נשוא התביעה בתקופה שבין יום 18.5.09 ליום 28.9.09, עפ"י הצעת עבודה שאושרה בהזמנת עבודה ע"י הנתבעת (להלן "ההסכם"), ביום 18.5.09.

3.פעולות הגבייה בהן נקטה התובעת, עפ"י ההסכם, כללו בעיקר: עיקול מטלטלין ברישום, עיקול והוצאת מטלטלין, ניתוק וחיבור שעוני מים ועיקולי צד ג'.

4.ביחס לתמורה, ההסכם מחלק את פעולות הגביה לשתיים; פעולות שהתשלום בגינן לתובעת אינו פונקציה של הגבייה, אם כי של עצם נקיטת הפעולה; החלק השני, פעולות שהתשלום בגינן תלוי בגבייה מהחייב.

5.התובעת פירטה בסיכומיה את הסכומים המגיעים לה, לטענתה, בגין כל סוג פעולות שבוצע, תוך שהיא מפרטת ביחס לאותו סוג, את מספר הפעולות שבוצעו ומצרפת מסמכים בהתאם.

התובעת טענה כי הנתבעת נמנעה באופן שיטתי מלאשר חשבונות ואף נסיונות ב"כ התובעת דאז לגשת לגורמים המטפלים בדבר אצל הנתבעת, לאישור החשבונות לא צלחו שכן אלה לא היה מעוניינים לבדוק אותם מתוך מטרה לטעון בסופו של יום כי אין חשבונות מאושרים.

6.מעבר להסכם הכתוב, טענת התובעת כי סוכם בע"פ בינה לבין ראש המועצה כי היא תעסיק עובד בשכר חודשי של 9,000 ₪, בו חייבת הנתבעת לשאת. בנוסף, נטען כי בין הצדדים סוכם כי התובעת תבצע פעולות של קריאות מים, בגינן התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בסכום כולל של 6,700 ₪.

7.הנתבעת חלקה על מספר הפעולות שטענה התובעת כי ביצעה. ביחס לדו"חות עיקול המטלטלין, נטען כי החתימה של אחראי הגבייה על הדו"חות אינו אלא 'אישור לביצוע' ואין במסמכים שצורפו כדי ללמד על מספר פעולות העיקול שבוצעו. ביחס לפעולות העיקול וההוצאה נטען כי אין הוכחה כי אלו בוצעו בפועל, שכן אין בדו"חות העיקול שצורפו כדי ללמד על הוצאת מטלטלין. מכל מקום, ובשים לב לכך ששכרה של התובעת בגין פעולות אלה הוא נגזרת של הגבייה, נטען כי אחוז הגבייה של התובעת לא עלה על 5%.

8.הנתבעת הכחישה את טענת התובעת בדבר הסכמות כלשהן ביחס להעסקת עובד שכיר ובעניין קריאות המים שהתובעת טענה כי ביצעה; היא טענה כי אין מקום לפסוק לתובעת סכומים כלשהם בגינם, בעיקר נוכח הוראת סע' 193 (א) לצו המועצות המקומיות וסע' 142 ג(א) לפקודת העיריות. מכל מקום, כך נטען, נתקבלו תלונות רבות מתושבים כי קריאות המים לא נכונות.

9.שני הצדדים הרחיבו בסיכומיהם לעניין המסמכים שגילה הצד האחר. התובעת טענה כי הנתבעת הערימה קשיים רבים בכדי למנוע ממנה לקבל מסמכים רלוונטיים באמצעותם התובעת יכלה להוכיח את הפעולות שבוצעו ואת הסכומים שנגבו. התובעת ביקשה להדגיש כי נתונים אלה נמצאים באמתחתה של הנתבעת הואיל והתובעת לא היתה מוסמכת לקבל כספים מהתושבים, במעמד ביצוע הליך ההוצאה, ואלה היו משלמים/מסדירים את החוב במשרדי המועצה.

מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת לא גילתה בהליכים המקדמיים את כל דו"חות העיקול ברישום ומנעה מהנתבעת לבדוק נכונותם.

10.מעבר למחלוקת בדבר הפעולות שנעשו ע"י התובעת והסכומים שנגבו, חלוקים הצדדים בדבר הסכומים ששולמו ע"י הנתבעת במהלך תקופה זו, ובעוד שהתובעת טוענת כי היא קיבלה סך של 57,000 ₪ בלבד, טוענת הנתבעת כי היא שילמה סך של 85,010 ₪, סכום הכולל לטענתה, קיזוז בסך של 14,000 ₪ וסך של 1,000 ₪ ששולם לתחנת דלק ראמה ע"י המועצה.

11.לשם הנוחיות, מובאים בטבלה להלן חלק מהנתונים המספריים שטענו בעניינם הצדדים בסיכומים :

מספר פעולות

לטענת התובעת

מספר פעולות

לטענת הנתבעת

תמורת כל פעולה

עיקולים ברישום